איטו סיו (Itoh Seiyu, Itō Seiu, 伊藤晴雨) נולד בשנת 1882 בטוקיו ולעתיד יוכתר בכינוי "אבי השיבארי המודרני". איטו סיו היה מאייר, צייר, עורך וחוקר נלהב של תקופת האדו. השמועה מספרת שבגיל 10 הוא ביקר עם הוריו בתיאטרון ונחשף לסצנת העינויים הראשונה בחייו אשר השאירה עליו רושם בל ימחה. בשנת 1916 הוא התחיל לצייר סצנות מסוג זה והתחביב המשיך איתו לאורך כל החיים. מתכונות בה הוא עבד לעיתים קרובות כללה שחזור של סצנה עם אחת מהדוגמניות הקבועות שלו, תיעודה באמצעות צילום ולאחר מכן הכנת רישום או ציור על בסיס התצלום.

בשחזורים היותר מפורסמים והשנויים במחלוקת אפשר לכלול את השחזור של ההדפס שהוזכר לעיל - The Lonely House של Yoshitoshi במהלכו הוא תלה את אשתו ההרה כשראשה כלפי מטה ורגליה כלפי מעלה ואת ה- yukizeme (עינוי שלג) שנערך כאשר אשתו הערומה והקשורה "מבלה" בשלג שבחצר הבית. שחזורים אלה הביאו לאיטו סיו פרסום מפוקפק אך גם העלו אותו לתודעה הציבורית.

במהלך חייו איטו סיו כתב מספר ספרי מחקר ומאמרים על תקופת האדו. כן, ערך מספר ספרי אומנות המתעדים את נסיונותיו בתחום הקשירה אך אלה צונזרו ולא זכו לפרסום במהלך חייו. בנוסף, איטו סיו הקים מספר קבוצות תיאטרון אשר גם הן עסקו באותם הנושאים.

הנושא המרכזי בעבודותיו של איטו סיו היה מה שהוגדר על ידו כחשיפת "היופי שבסבל" (the beauty of suffering) מהלך שהוא ראה בו ערך אומנותי ופסיכולוגי חשוב. עם זאת, בשנת 1953 הוא יסכם בצער שלמרות פועלו הרב בתחום, ההכרה היחידה שהוא קיבל מהציבור הרחב היא "תוית של סוטה".

למרות שאיטו סיו חקר את אומנות ההוג'ו גי'טסו, מרבית קשירותיו בסיסיות למדי ונעדרות את השכלול הטכני של השיבארי המאוחר יותר. במוקד עבודותיו של איטו סיו לא נמצאים החבל או היכולת הטכנית של הקושר אלא הנקשר והחוויה המורכבת העוברת עליו. עבודותיו הם פרי של הכרה מעמיקה עם התרבות היפנית וההיסטוריה שלה. הן מתקשרות עם סמליה האומנותיים וניזונות מתפיסות עולם וערכים של השינטו, הזן והבודהיזם. מבחינה זו, איטו סיו התווה דרך וקבע יעדים אומנותיים עבור הבאים אחריו.

עוד בחייו התקבץ סביב איטו סיו חוג של ממשיכי דרך (גם הם ברובם אומנים, סופרים ועורכים) אשר, לאורך השנים, שכללו את הטכניקה והגדירו מחדש את היחסים הנורמטיביים בין הקושר לנקשר.

בין הדמויות הבולטות ביותר בדור השיבארי שבא אחרי איטו סיו אפשר לכלול את Minomura Kou שחי בין השנים 1920-1984, את Tsujimura Takashi שחי בין השנים 1921-1987, את Eikichi Osada שחי בין השנים 1925-2001 ואת Chimuo Nureki שחי בין השנים 1930-2013.